מחברו הוא רבי אלעזר אזכרי זצ"ל, בעל ספר

אין שום הבדל במשמעות. ובסידור איש מצליח מנוקד

בן איש חי (ש”א פרשת וישלח ה”ג): *ירא

“כל לילה שאדם יכול לקום לסליחות הוא מכין

הראני ידיד נפשי ר' שלמה מאזוז שליט"א דהגאון

אשה שנמצאת בבית מלון באיזה אופן תדליק נרות

נתתי שאלה זו לידיד נפשי הרה"ג ר' דוד

סמך לדבר יש במסכת סופרים (פרק יו"ד הלכה

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

שהחיינו על “אוצר החכמה”, זריקת אוכל בגלל הקפדה

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

בן איש חי (ש”א פרשת מטות הי”ב): השותה

אם הבסיס מוקף בגדר גמורה, והפתחים שבה (הרחבים

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

 “ללמוד סוגיות בעיון ולהעמיק במפרשים – לצלול בים

עיונים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד מהראשונים

אדם כי ימות באוהל (יט. יד)   “מנין

השתתפות בחתונת אחד ההורים בנישואין שניים ♦ לצחוק על התרבות של האמא ♦ הורים חילוניים ובן דתי ♦ טיפול בהורים במקום שיש חשש שייצא דם ♦ לספר ולגלח את האבא ♦ לעשות בדיקת סוכר לסבא ♦ ועוד.

רצונו של עשיו לצאת לבתי עבודה זרה, מובן, אך רצונו של יעקב תמוה, מדוע חפץ הוא לצאת כשאמו חולפת בסמוך לבתי מדרשות, והלא בהיותו ברחם אמו, מלאך יושב עמו ומלמדו את התורה כולה (כמבואר בנדה ל’ ע"ב), ומה טוב יותר מלימוד אשר כזה?

עונה לו הקב"ה ואומר לו: "בני, ההפך הוא הנכון, דוקא בתקופה זו של חייך, הייתי צמוד אליך יותר מתמיד, כל כך צמוד עד שנשאתי אותך על כפיים, ופסיעות בודדות אלו שאתה רואה אלו הפסיעות שלי בלבד כאשר אתה נישא על כפיי…".

אוי שוד ושבר! זעקות הכאב נשמעו לכל עבר. הצבע מפניו של ראובן אזל, ונחל דמעות מעיניו נזל. שמעון חרד לשלומו, וניסה לנחמו, אך הרגיש כמדבר עם עצמו. הלוך להרגיעו והציע לו כוס מים להשיב נפשו, אך בקרקע היה נתון ראשו. בצר לו ומר,

"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"

"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.